הזכות לקבל רשומה רפואית: מה החוק קובע ואיך מבקשים

מדריך משפטי כללי · מטופלים, נפגעים ועורכי דין · עודכן 24.10.2026 · כ־8 דקות קריאה

כמעט כל תביעה שקשורה לפגיעה גופנית – תאונה, רשלנות רפואית, תביעת ביטוח או תביעה לביטוח הלאומי – נשענת על רשומות רפואיות. חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996, קובע חובה לתעד את הטיפול וזכות של המטופל לקבל מידע מהרשומה, כולל העתק.

המדריך מסביר את החובות ואת הזכויות האלה, את החריגים ואת הדרך המעשית לבקש רשומה. הוא אינו עוסק בתוכן רפואי, ואינו מחליף ייעוץ משפטי.

חובת התיעוד

סעיף 17(א) לחוק קובע שמטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית. הרשומה תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל, מידע רפואי על הטיפול שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, אבחון מצבו הנוכחי והוראות טיפול. הסעיף מוסיף ש"תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית".

לפי סעיף 17(ב), המטפל, ובמוסד רפואי – מנהל המוסד, אחראים לניהול השוטף והעדכני של הרשומה ולשמירתה לפי כל דין. לפי סעיף 17(ג), אם רשומה נמסרה לשמירה בידי המטופל, הדבר יתועד.

הזכות לקבל מידע והעתק

סעיף 18(א) קובע שמטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית המתייחסת אליו, לרבות העתקה. זו זכות של המטופל עצמו, והיא אינה מותנית בהסבר למה הוא מבקש את הרשומה.

לפי סעיף 18(ב), חבר בצוות המטפל רשאי למסור למטופל מידע רפואי בתחום עיסוקו בלבד ובתיאום עם האחראי על הצוות.

החריג: נזק חמור

סעיף 18(ג) מאפשר למטפל להחליט שלא למסור למטופל מידע רפואי, מלא או חלקי, אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו. אבל זה אינו שיקול דעת בלתי מוגבל:

• המטפל חייב להודיע מיד על החלטתו לוועדת האתיקה, ולצרף את המידע שלא נמסר ואת נימוקיו.
• ועדת האתיקה רשאית לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה (סעיף 18(ד)).
• לפני ההחלטה, הוועדה רשאית לשמוע את המטופל או אדם אחר (סעיף 18(ה)).

כלומר, סירוב למסור רשומה בטענה הזו חייב לעבור ביקורת של ועדת אתיקה. מי שנתקל בסירוב יכול לשאול אם ההחלטה הועברה לוועדה.

סודיות ומסירה לאחר

סעיף 19 מחייב מטפלים ועובדי מוסד רפואי לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל. סעיף 20(א) מפרט מתי מותר למסור מידע רפואי לאחר. בין המצבים:

• המטופל נתן את הסכמתו למסירה.
• חלה על המטפל או על המוסד חובה על פי דין למסור את המידע.
• המסירה היא למטפל אחר לצורך טיפול במטופל.
• ועדת האתיקה אישרה את המסירה במצבים שבחוק.

לפי סעיף 20(ב), המסירה תיעשה רק במידה הנדרשת לעניין, תוך הימנעות מרבית מחשיפת זהות המטופל. לפי סעיף 20(ג), מי שקיבל מידע כזה חייב גם הוא בסודיות.

בפועל, כשעורך דין, חברת ביטוח או הביטוח הלאומי מבקשים רשומות, הם עושים זאת בדרך כלל על סמך הסכמה של המטופל – למשל בטופס ויתור על סודיות. כדאי לקרוא את הטופס לפני החתימה ולבדוק את היקפו: לאילו גורמים, לאילו תקופות ולאיזו מטרה.

ממצאי ועדת בדיקה

כשמוקמת ועדת בדיקה לבדיקת תלונה או אירוע חריג (סעיף 21), הממצאים והמסקנות שלה נמסרים למי שמינה אותה ולמטופל הנוגע בדבר, והוראות סעיף 18 חלות בשינויים המחויבים. הפרוטוקול נמסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי, אבל בית משפט רשאי להורות על מסירתו למטופל אם מצא שהצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף. בקשה כזו יכולה להיות חלק מהליך קיים או בקשה נפרדת לבית משפט השלום.

ועדת בקרה ואיכות: חיסיון, עם חריג חשוב

סעיף 22(ב) קובע שהדיונים, הפרוטוקול, החומר, הסיכומים והמסקנות של ועדת בקרה ואיכות חסויים בפני כל אדם, לרבות המטופל, ולא ישמשו ראיה בהליך משפטי. אבל לפי סעיף 22(ה), ממצאים עובדתיים שהוועדה קבעה לגבי מצבו של המטופל, הטיפול בו ותוצאותיו יתועדו ברשומה הרפואית, ויהיו חלק ממנה. לפי סעיף 23, מטופל או נציגו שסבורים שממצאים כאלה לא תועדו רשאים להגיש השגה לוועדת אתיקה, והוועדה רשאית להורות על תיעודם.

תשלום

סעיף 32(3) מסמיך את שר הבריאות לקבוע, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, תשלום מרבי בעד מסירת העתק של רשומה רפואית או עיון בה. מכוח הסמכות הזו פורסמו תקנות זכויות החולה (תשלום מרבי בעד מסירת העתק רשומה רפואית או עיון בה), התשע״ט–2019. המדריך אינו מציין סכומים, משום שהם מתעדכנים; את הסכום העדכני יש לבדוק בתקנות או מול המוסד.

איך מבקשים בפועל

1. לפנות בכתב למוסד הרפואי או למטפל, לפי הנוהל שלהם (במוסדות רבים יש טופס או שירות מקוון).
2. לציין את פרטי הזיהוי, את התקופה ואת סוג החומר המבוקש. בקשה רחבה מדי עלולה להתעכב; בקשה צרה מדי עלולה להחמיץ מסמכים.
3. לבקש במפורש את כל חלקי הרשומה: סיכומים, רישומי צוות, תוצאות בדיקות ודוחות, ככל שהם חלק מהרשומה.
4. לשמור תיעוד של מועד הבקשה ושל התשובה.
5. אם התקבלה רשומה חלקית – לבקש בכתב את החסר.
6. אם יש סירוב בטענת נזק חמור – לשאול אם ההחלטה הועברה לוועדת אתיקה כנדרש.

למה הרשומה חשובה בתביעות

הרשומה הרפואית היא בדרך כלל הראיה המרכזית לשאלה מה קרה, מתי ומה נמסר למטופל. מומחים שכותבים חוות דעת מסתמכים עליה, וכך גם ועדות רפואיות וחברות ביטוח. לכן כדאי לאסוף אותה מוקדם, לפני שמזמינים חוות דעת. ראו הצ׳קליסט לפני פנייה למומחה והמסגרת המשפטית לרשלנות רפואית.

דוגמאות להמחשה בלבד

• בקשה לקראת תביעה: נפגע מבקש את כל הרשומות מבית החולים שבו טופל אחרי תאונה. הזכות שלו לקבל מידע והעתק עומדת לו מכוח סעיף 18(א), בכפוף לתשלום לפי התקנות.
• סירוב חלקי: המוסד מסר חלק מהרשומה וטען שחלק אחר עלול לגרום נזק חמור. לפי סעיף 18(ג), החלטה כזו צריכה להיות מועברת מיד לוועדת אתיקה, שרשאית לאשר, לבטל או לשנות.
• תרשומת אישית: המטופל מבקש "את כל מה שנכתב". לפי סעיף 17(א), תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית, ולכן הזכות לפי סעיף 18 חלה על הרשומה עצמה.

הדוגמאות כלליות בלבד.

מונחים בקצרה

• רשומה רפואית – התיעוד של מהלך הטיפול לפי סעיף 17, ובכלל זה ממצאים עובדתיים של ועדת בקרה לפי סעיף 22(ה).
• ועדת אתיקה – ועדה לפי החוק, שבין היתר מאשרת, מבטלת או משנה החלטה שלא למסור מידע למטופל.
• ועדת בדיקה – ועדה לבדיקת תלונה או אירוע חריג, שממצאיה ומסקנותיה נמסרים גם למטופל.
• ועדת בקרה ואיכות – ועדה פנימית לשיפור איכות, שדיוניה חסויים.

טעויות נפוצות

• לבקש רק "סיכום מחלה" ולהחמיץ את שאר חלקי הרשומה.
• לא לבקש רשומות מכל המטפלים והמוסדות שהיו מעורבים, כולל קופת החולים.
• לחתום על טופס ויתור סודיות כללי בלי לבדוק את היקפו.
• לא לתעד את מועד הבקשה, וכך להתקשות להוכיח עיכוב.
• לקבל סירוב בעל פה בלי לבקש החלטה בכתב.
• לשכוח שממצאי ועדת בדיקה נמסרים גם למטופל, ולא לבקש אותם.
• להניח שהמוסד ישמור את הרשומה לנצח. לפי סעיף 17(ב) הרשומה נשמרת "בהתאם לכל דין", ומשך השמירה אינו בלתי מוגבל, ולכן כדאי לבקש את הרשומות סמוך לאירוע.

נוסח לדוגמה לבקשה

הנוסח הבא הוא דוגמה כללית בלבד, שאפשר להתאים לנסיבות ולנוהל של המוסד:

• לכבוד: [שם המוסד או המטפל], [המחלקה או היחידה שמטפלת בבקשות לרשומות].
• הנדון: בקשה לקבלת העתק רשומה רפואית לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.
• אני, [שם מלא, מספר זהות], מבקש/ת לקבל העתק מלא של הרשומה הרפואית המתייחסת אליי בתקופה [מתאריך עד תאריך], לרבות כל המסמכים שהם חלק מהרשומה.
• אבקש לקבל את ההעתק [בדואר / בדואר אלקטרוני / באיסוף], ואשלם את התשלום שנקבע לפי התקנות.
• אם תוחלט אי מסירה של חלק מהמידע, אבקש לקבל הודעה בכתב, ולדעת אם ההחלטה הועברה לוועדת האתיקה כאמור בסעיף 18(ג).
• תאריך, חתימה ופרטי התקשרות.

כדאי לצרף צילום תעודת זהות, אם המוסד דורש זאת, ולשמור העתק של הבקשה ואישור על שליחתה.

מי עוד עשוי לבקש את הרשומות

בתביעות שונות גורמים שונים מבקשים רשומות רפואיות, ולכל אחד בסיס אחר:

• עורך הדין של הנפגע – בדרך כלל מכוח הסכמת המטופל לפי סעיף 20(א)(1).
• חברת הביטוח – במסגרת בירור החבות לפי סעיף 23(ב) לחוק חוזה הביטוח, המבוטח צריך למסור את המסמכים הדרושים או לעזור להשיגם; בפועל הדבר נעשה לרוב בטופס הסכמה.
• הביטוח הלאומי – בתביעות לגמלה מצרפים מסמכים רפואיים, והמוסד מבקש לעיתים ויתור על סודיות.
• בית המשפט – בהליך משפטי, בהתאם לכללי סדר הדין ולצווים שניתנים בתיק.

בכל המקרים, סעיף 20(ב) קובע שהמסירה תיעשה רק במידה הנדרשת לעניין. לכן כדאי שהסכמה למסירה תהיה מוגדרת: למי, לאיזו תקופה ולאיזו מטרה.

הקשר למועדים

איסוף רשומות לוקח זמן, ובינתיים מועדי ההתיישנות ממשיכים לרוץ – שבע שנים בתביעת נזיקין, שלוש או חמש שנים בתביעת ביטוח, ו־12 חודשים לתביעת דמי פגיעה בביטוח הלאומי לפי המידע שהמוסד מפרסם. עיכוב בקבלת רשומה אינו עוצר את המועדים. ראו המדריך להתיישנות.

לפני שפונים למומחה או לחברת הביטוח

לפני כל פנייה למומחה, לחברת ביטוח או לבית משפט, כדאי שיהיו בידיכם העתקים מלאים של הרשומות מכל המוסדות והמטפלים, עם תיעוד של מועדי הבקשה והקבלה. כך אפשר לבדוק מה חסר, לבקש השלמות בזמן, ולהימנע מעיכובים בהמשך ההליך. מומלץ גם לסדר את המסמכים לפי סדר כרונולוגי ולהכין רשימה שלהם, כך שגם מי שמקבל את התיק יוכל להתמצא בו במהירות.

לסיכום

הזכות לקבל רשומה רפואית, כולל העתק, היא זכות של המטופל לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה. החריג של נזק חמור מוגבל ומחייב ביקורת של ועדת אתיקה, ממצאי ועדת בדיקה נמסרים למטופל, וגם ממצאים עובדתיים של ועדת בקרה צריכים להירשם ברשומה. בקשה מוקדמת ומתועדת היא צעד בסיסי בכל תיק.