תאונת עבודה: ביטוח לאומי, תביעה נגד המעסיק וצד שלישי

מדריך משפטי כללי · נפגעים, מעסיקים ועורכי דין · עודכן 24.10.2026 · כ־8 דקות קריאה

מי שנפגע בעבודה עומד לעיתים מול שני מסלולים שונים לגמרי: מסלול הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי, שאינו תלוי באשמה, ומסלול הנזיקין – תביעה נגד המעסיק או נגד גורם אחר שאחראי לפגיעה. לעיתים מצטרף גם ביטוח פרטי. לכל מסלול כללים ומועדים משלו, והם משפיעים זה על זה.

המדריך מסביר את המסלולים לפי מה שמפרסם הביטוח הלאומי ולפי פקודת הנזיקין. הוא אינו עוסק בשאלות רפואיות, ואינו מחליף ייעוץ משפטי או פנייה לביטוח הלאומי.

מסלול 1: הביטוח הלאומי

לפי המידע שמפרסם הביטוח הלאומי, ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה על אובדן הכנסה בתקופה שבה לא היו כשירים לעבוד. לשם כך משולמים דמי פגיעה לתקופה של עד 91 ימים מיום הפגיעה (עד שלושה חודשים). אם נותרה נכות כתוצאה מהפגיעה, הנפגע עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, לפי החלטת ועדה רפואית. הנפגע זכאי גם לטיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה, ואם נפטר כתוצאה מהפגיעה – משולמת לבני משפחתו קצבה או מענק.

זה מסלול שאינו דורש להוכיח אשמה של אף אחד. השאלה המרכזית היא אם האירוע מוכר כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי ותנאי הזכאות.

שלבי התביעה לדמי פגיעה

לפי המידע באתר הביטוח הלאומי:

1. הפניה לטיפול: עובד שכיר מקבל מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי (בל/250) מלא וחתום. עובד עצמאי ממלא טופס הפניה לעצמאי (בל/283).
2. תעודה רפואית ראשונה: עם טופס ההפניה פונים למחלקת תאונות עבודה בקופת החולים, והרופא נותן "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".
3. הגשת התביעה: ממלאים תביעה לדמי פגיעה (בטופס בל/211 או בטופס המקוון), ואפשר לצרף טופס בל/284 מלא וחתום בידי המעסיק. מצרפים דוח מיון או את התעודה הרפואית הראשונה.
4. מסמכים נוספים לפי הצורך: אישורים על היעדרות בשלושת החודשים שלפני הפגיעה מסיבות שאינן תלויות בעובד; תלושי שכר מכל מקומות העבודה אם עבד בכמה; ואם הפגיעה נגרמה בתאונת דרכים – דוח משטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
5. מעקב והחלטה: אפשר לעקוב אחר התביעה באתר השירות האישי, וההודעה על ההחלטה מופיעה שם.

הביטוח הלאומי מציין שתביעה שאינה חתומה בידי התובע או שלא צורף לה חומר רפואי תוחזר ללא טיפול.

המועד: 12 חודשים

לפי הביטוח הלאומי, תביעה לדמי פגיעה יש להגיש לסניף הקרוב למקום המגורים בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, והגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות לגמלה. המוסד ממליץ להגיש את התביעה במועד הקרוב ביותר לפגיעה. זה מועד נפרד לגמרי מתקופת ההתיישנות של תביעת נזיקין.

אחרי 91 הימים: נכות מעבודה

לפי המידע שמפרסם הביטוח הלאומי, אם נותר ליקוי לאחר הפגיעה, או אם יש אישורים רפואיים לתקופה שמעבר ל־91 ימים, מומלץ להגיש תביעה לנכות מעבודה, וּועדה רפואית שאליה יוזמן הנפגע תקבע את אחוזי הנכות עקב הפגיעה. על הוועדות הרפואיות ועל ההליך מולן ראו המדריך לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. על החלטות המוסד אפשר לערער, לפי ההליכים שהמוסד מפרט.

ביטוח פרטי לא מונע תביעה לביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי מציין במפורש שגם מי שהגיש תביעה לחברת ביטוח פרטית עקב הפגיעה עדיין יכול להגיש תביעה לדמי פגיעה. היחס בין התשלומים בשלב הפיצוי נבחן לפי הדין – ראו המדריך לניכויים.

מסלול 2: תביעת נזיקין נגד המעסיק

הגמלאות של הביטוח הלאומי אינן בהכרח מכסות את כל הנזק. כשהפגיעה נגרמה באשמת המעסיק, הנפגע רשאי לתבוע אותו בנזיקין. העילות השכיחות:

• רשלנות (סעיף 35) – מעשה או מחדל שמעסיק סביר ונבון לא היה עושה או היה עושה באותן נסיבות.
• הפרת חובה חקוקה (סעיף 63) – אי קיום חובה המוטלת על פי חיקוק, כשהחיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הנפגע, וההפרה גרמה לו נזק מהסוג שאליו נתכוון החיקוק. בתאונות עבודה נטען לעיתים להפרה של חיקוקי בטיחות בעבודה.
• חבות למעשי עובדים אחרים (סעיף 13) – מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו תוך כדי עבודתו.

בתביעה כזו חל גם כלל האשם התורם (סעיף 68): אם הנזק נגרם מקצתו באשם העובד, הפיצוי מופחת בשיעור שבית המשפט מוצא לנכון ולצודק.

ניכוי גמלאות: סעיף 82

סעיף 82(א) לפקודה קובע שמבוטח שזכאי עקב אותו מאורע גם לפיצויים מהמעביד וגם לגמלה לפי חוק הביטוח הלאומי – הגמלה תנוכה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים לו מהמעביד.

שתי נקודות בהגדרות שבסעיף 82(ב) חשובות במיוחד:

• "גמלה" כוללת את השווי הכספי של הגמלאות שניתנו או שעתידות להינתן, להוציא גמלה בעין. גמלה שהופחתה, נשללה או לא ניתנה בגלל בחירה בגמלה אחרת – רואים אותה כאילו ניתנה במלואה. לכן חשוב להגיש לביטוח הלאומי את כל התביעות המתאימות.
• "מעביד" הוא החייב בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13.

סעיף 82(ג) מוסיף שבנסיבות האלה, לעניין סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי, לא רואים את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות לביטוח הלאומי.

מסלול 3: צד שלישי שאינו המעסיק

לפעמים האחראי לפגיעה אינו המעסיק – למשל קבלן אחר באתר, בעל מקום, יצרן ציוד או נהג. במקרה כזה אפשר לתבוע אותו בנזיקין, וחלים הסדרים שונים מאלה של סעיף 82, שקבועים בעיקר בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה. הביטוח הלאומי מבקש ממי שתבע פיצויים מצד שלישי שאינו המעסיק, כגון גורם אחר או חברת ביטוח, להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף הקרוב למקום המגורים.

אם תאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, חל בנוסף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ראו המדריך לאחריות בתאונות דרכים.

התיישנות בתביעת הנזיקין

תביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי מתיישנת ככלל בתוך שבע שנים (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות), בכפוף לכללים על נזק שהתגלה מאוחר (סעיף 89(2) לפקודה) ולכללים נוספים. זה מועד שונה לגמרי מ־12 החודשים של הביטוח הלאומי. ראו המדריך להתיישנות.

רשימת בדיקה לנפגע

1. לבקש מהמעסיק טופס בל/250 (שכיר), או למלא בל/283 (עצמאי).
2. לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
3. להגיש תביעה לדמי פגיעה בהקדם, ולא יאוחר מ־12 חודשים מיום הפגיעה.
4. לתעד את נסיבות התאונה: עדים, תמונות, דיווחים פנימיים.
5. אם נותרה נכות או שהתקופה עולה על 91 ימים – לבדוק הגשת תביעה לנכות מעבודה.
6. לבדוק עם עורך דין אם יש עילה נגד המעסיק או נגד צד שלישי.
7. אם הוגשה תביעה נגד צד שלישי – להודיע לביטוח הלאומי.
8. לבקש את הרשומות הרפואיות. ראו המדריך לרשומה רפואית.

דוגמאות להמחשה בלבד

• תאונה בלי אשם של אף אחד: עובד נפגע באירוע שהוכר כפגיעה בעבודה, ואין לו טענה נגד המעסיק. המסלול הרלוונטי הוא הביטוח הלאומי, שאינו תלוי באשמה.
• הפרת חובת בטיחות: עובד נפגע ונטען שהמעסיק לא קיים חובת בטיחות שנקבעה בחיקוק. לצד הגמלאות, עשויה לקום עילה לפי סעיף 63, ובתביעה הזו יופחת שווי הגמלאות מהפיצוי לפי סעיף 82.
• תאונת דרכים בדרך לעבודה או במהלכה: כשהאירוע הוא גם תאונת דרכים וגם פגיעה בעבודה, יש לצרף לתביעה בביטוח הלאומי דוח משטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק התביעה לחברת הביטוח, ולבחון גם את המסלול לפי חוק הפלת״ד.

הדוגמאות כלליות. ההכרה בפגיעה בעבודה ותוצאות התביעה תלויות בעובדות ובדין.

טעויות נפוצות

• לא להגיש תביעה לביטוח הלאומי כי "יש ביטוח פרטי". המוסד מציין שאפשר להגיש בכל זאת.
• לוותר על תביעה לגמלה. בתביעה נגד המעסיק, גמלה שלא נתבעה עלולה להיחשב כאילו ניתנה, לפי סעיף 82(ב).
• לבלבל בין 12 החודשים של הביטוח הלאומי לבין שבע השנים של תביעת הנזיקין.
• לא להודיע לביטוח הלאומי על תביעה נגד צד שלישי.
• להגיש תביעה בלי חתימה או בלי חומר רפואי, ולקבל אותה בחזרה ללא טיפול.

כשהמעסיק משלם את דמי הפגיעה

הביטוח הלאומי מציין שעובד שכיר שמעסיקו קיבל מהמוסד הרשאה מיוחדת לשלם דמי פגיעה לעובדיו (לפי תקנה 22 לתקנות ביטוח מפני פגיעה בעבודה) יקבל את דמי הפגיעה באמצעות המעסיק, ושדמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד לפי החוק. גם במצב כזה, ההכרה בפגיעה ותנאי הזכאות נקבעים לפי חוק הביטוח הלאומי.

מה תפקיד המעסיק

גם מעסיק שאינו אחראי לתאונה ממלא תפקיד בהליך: לפי המידע שמפרסם הביטוח הלאומי, הוא נותן לעובד השכיר את טופס ההפניה לטיפול רפואי (בל/250), ואפשר לצרף לתביעה טופס בל/284 מלא וחתום בידיו. כשהעובד עבד אצל כמה מעסיקים בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, נדרשים תלושי שכר או אישורי שכר מכל מקומות העבודה.

למעסיק יש עניין משלו בתיעוד מדויק של האירוע, משום שאותו תיעוד עשוי לשמש בהמשך גם בתביעת נזיקין נגדו. לכן, מבחינת העובד, כדאי לשמור עותק של כל טופס שנמסר למעסיק או התקבל ממנו.

איך מגישים בפועל

לפי הביטוח הלאומי, אפשר להגיש את התביעה והמסמכים בכמה דרכים: מילוי טופס תביעה מקוון באתר ושליחת המסמכים הנוספים לסניף; מילוי טופס ידני ושליחתו עם המסמכים דרך האתר; או הגשה בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף לפי מקום המגורים. המוקד הטלפוני הארצי של המוסד הוא ‎*6050. כדאי לשמור אישור על מועד ההגשה, משום שהוא עשוי להיות חשוב לשאלת 12 החודשים.

מונחים בקצרה

• דמי פגיעה – גמלה מהביטוח הלאומי לתקופה שבה הנפגע אינו כשיר לעבוד עקב הפגיעה, עד 91 ימים.
• נכות מעבודה – קצבה או מענק לפי אחוזי הנכות שקובעת ועדה רפואית.
• חובה חקוקה – חובה שמוטלת על פי חיקוק, שהפרתה עשויה לבסס עוולה לפי סעיף 63 לפקודה.
• צד שלישי – גורם שאינו המעסיק ושאחראי לפגיעה, כגון קבלן אחר, בעל מקום או נהג.
• מעביד – לעניין סעיף 82, החייב בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח.

לסיכום

נפגע עבודה צריך לחשוב בשני מסלולים במקביל: גמלאות הביטוח הלאומי, שאינן תלויות באשמה ושמועד התביעה להן קצר, ותביעת נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי, שבה יש להוכיח אחריות ושממנה ינוכו הגמלאות כשהנתבע הוא המעסיק. הגשה מוקדמת ומלאה של התביעות לביטוח הלאומי חשובה גם למסלול הנזיקין.