מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות פלת״ד (סעיף 6א)

מדריך דיוני כללי לעורכי דין · עודכן 17.10.2026 · כ־4 דקות קריאה

תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף מתאונת דרכים מתנהלות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975 (פלת״ד). אחד המאפיינים הבולטים של ההסדר הוא האופן שבו מוכרעות שאלות רפואיות. בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, שבה כל צד מגיש חוות דעת מטעמו, בפלת״ד ממנה בית המשפט ככלל מומחה רפואי מטעמו. העמוד מסביר את ההסדר ברמה כללית ומתמקד בהיבטים המעשיים לעורך הדין.

הבסיס החקיקתי

סעיף 6א לחוק מסמיך את בית המשפט למנות מומחה או מומחים בשאלות רפואיות. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ״ז-1986, מסדירות את אופן המינוי, את ההליך מול המומחה ואת ההוראות הנלוות. במסגרת ההסדר, ככלל, בעלי הדין אינם מגישים חוות דעת רפואיות מטעמם לעניין הנכות הרפואית, וההכרעה נשענת על המומחה שמינה בית המשפט. יש לבדוק את נוסח החוק והתקנות העדכני ואת הפסיקה הרלוונטית.

בקשה למינוי מומחה

מינוי מומחה אינו אוטומטי. הצד המבקש, בדרך כלל התובע, צריך להראות תשתית ראייתית ראשונית לכך שקיימת שאלה רפואית בתחום המבוקש. בפועל המשמעות היא תיעוד רפואי שמצביע על פגיעה או על טיפול בתחום זה. כמה נקודות מעשיות:

• בחירת התחומים: הבקשה מתייחסת לתחום מומחיות מסוים. כשיש כמה תחומים אפשריים, צריך להחליט באילו לבקש, ולצרף לכל אחד את התיעוד שמבסס אותו. ראו בחירת מומחה לפי תחום.
• איכות התיעוד: תיעוד רציף מהתקופה שלאחר התאונה מחזק את הבקשה. פערים בתיעוד עלולים לשמש טיעון נגדה.
• עמדת הנתבעת: הנתבעת, בדרך כלל המבטחת, רשאית להתנגד למינוי בתחום מסוים או להציע תחום אחר.

ההליך מול המומחה

לאחר המינוי, המומחה מזמן את הנפגע לבדיקה ומקבל את התיעוד הרפואי. כמה כללים מקובלים:

1. אין פנייה חד־צדדית: פנייה למומחה נעשית בהתאם להחלטת בית המשפט ולתקנות, ובדרך כלל בהעתק לצד שכנגד. פנייה ישירה שאינה בהתאם לכללים עלולה לפגוע בהליך.
2. העברת מסמכים: חשוב לוודא שכל התיעוד הרלוונטי הועבר למומחה. מסמך שלא הועבר עלול שלא להיות מובא בחשבון.
3. התייצבות לבדיקה: אי־התייצבות ללא הצדקה עלולה לגרור השלכות דיוניות.
4. שכר המומחה: החלטת המינוי קובעת מי יישא בשכר המומחה ובאיזה שלב. יש לעקוב אחר ההחלטה ולפעול לפיה.

אחרי קבלת חוות הדעת: שאלות הבהרה וחקירה

כשחוות הדעת מתקבלת, עומדים לרשות הצדדים בעיקר שני כלים:

• שאלות הבהרה: אפשר להפנות למומחה שאלות שמטרתן להבהיר את חוות הדעת, במועדים ובהיקף שנקבעו. שאלות הבהרה אינן חקירה נגדית בכתב, ויש לנסח אותן בהתאם.
• חקירה: צד רשאי לבקש לזמן את המומחה לחקירה. חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט זוכה ככלל למשקל רב, ובית המשפט נוטה שלא לסטות ממנה אלא מטעמים של ממש. לכן ההכנה לחקירה צריכה להיות ממוקדת. ראו חקירת מומחה.

בקשה למינוי מומחה נוסף או מחליף בתחום שבו כבר מונה מומחה היא חריג, ונבחנת בזהירות.

סעיף 6ב: נכות שנקבעה לפי דין אחר

סעיף 6ב לחוק עוסק, בעיקרו, במצב שבו נקבעה לנפגע נכות לפי חיקוק אחר, למשל בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כשהתאונה היא גם תאונת עבודה. במצב כזה הקביעה מחייבת גם לעניין החוק, בכפוף לתנאים. המשמעות המעשית היא שלעיתים ההכרעה הרפואית המהותית מתבצעת בוועדה הרפואית ולא אצל מומחה בית המשפט, ולכן הייצוג בוועדה חשוב במיוחד. ראו ועדות רפואיות בביטוח לאומי מול חוות דעת פרטית.

התפקיד של יועץ רפואי פרטי בפלת״ד

גם כשאין מגישים חוות דעת מטעם הצד, משרדים רבים נעזרים ביועץ רפואי פרטי שאינו משמש עד. היועץ יכול לסייע במשימות הבאות:

• להבין את התיעוד ולזהות באילו תחומים כדאי לבקש מינוי.
• לנתח את חוות הדעת של מומחה בית המשפט ולזהות פערים בינה לבין התיעוד.
• לנסח שאלות הבהרה ממוקדות ולהכין את קווי החקירה.

באלפון אפשר לאתר רופאים לפי תחום ועיר, ולראות את מי שציינו בפומבי שהם עוסקים בחוות דעת (לרשימה). האלפון אינו ממליץ על רופאים ואינו מדרג אותם.