תשלום תכוף לנפגע תאונת דרכים: מה החוק קובע ואיך מבקשים

מדריך משפטי כללי · נפגעים ועורכי דין · עודכן 24.10.2026 · כ־8 דקות קריאה

אחרי תאונת דרכים נפגעים רבים נמצאים בתקופה שבה ההכנסה נפגעת וההוצאות עולות, ובמקביל התביעה העיקרית עדיין רחוקה מסיום. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 (פלת״ד) כולל מנגנון שנועד בדיוק לתקופה הזו: תשלום תכוף.

המדריך מסביר מה החוק קובע לגבי תשלום תכוף, מי חייב בו, מה הוא יכול לכלול, איך מגישים דרישה ובקשה לבית המשפט, ומה הסיכונים. הוא מבוסס על נוסח סעיפים 5 עד 5ז לחוק, ואינו עוסק בשאלות רפואיות.

מהו תשלום תכוף

סעיף 5(ב) לחוק קובע שמי שחייב בפיצויים לפי החוק ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב, שני סוגי תשלומים:

1. הוצאות שהוציא הנפגע לצורכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים.
2. תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צורכי ריפויו וסיעודו של הנפגע ואת צורכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צורכי מחייתם של התלויים בו.

החוק מכנה את שני אלה יחד "תשלום תכוף". המילים "כחלק מהם" חשובות: מדובר בתשלום על חשבון הפיצויים, ולא בתוספת עליהם. בסוף ההליך הסכומים ששולמו מובאים בחשבון.

התשלומים לצורכי מחיה נקבעים, לפי הסעיף, תוך התחשבות בהכנסת הנפגע לפני התאונה, ואם ההכנסה עלתה על "ההכנסה המרבית" שמוגדרת בסעיף 4(א)(1) לחוק – שילוש השכר הממוצע במשק – תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד.

מי חייב לשלם

החייב הוא מי שחייב בפיצויים לפי החוק. סעיף 5(ג) מבהיר שההוראות חלות גם על מבטח שביטח חבות לפי החוק. בפועל, ברוב המקרים הדרישה מופנית למבטח בביטוח החובה של הרכב הרלוונטי. במקרים שבהם אין מבטח שניתן לתבוע, למשל כשהנוהג אינו ידוע או שאין לו ביטוח, נכנסת לתמונה קרנית. ראו המדריך לתביעה מול קרנית, ועל השאלה מי מפצה ראו אחריות בתאונת דרכים.

סייג: שירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי

סעיף 5(ד) קובע שחובת התשלום של הוצאות ריפוי לא חלה לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, לגבי הוצאות בשל שירותי בריאות הכלולים בסל לפי אותו חוק, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפיו. הסעיף מוסיף חריגים לסייג, בין היתר לגבי תושב בתקופת המתנה, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נפגעי עבודה).

המשמעות המעשית: לפני שמגישים דרישה להחזר הוצאות, כדאי לבדוק אילו מההוצאות הן בגדר שירותים שהנפגע זכאי להם ממילא מקופת החולים, ואילו אינן.

שלב ראשון: דרישה בכתב

המנגנון מתחיל בדרישה בכתב לחייב. החוק קובע שהתשלום ישולם תוך 60 ימים מקבלת הדרישה, וסעיף 5(א) מפנה לתקנות לעניין מהי "דרישה". לכן, כדאי:

• לשלוח את הדרישה בדרך שמאפשרת להוכיח את מועד קבלתה.
• לצרף אסמכתאות להוצאות שנדרשות, כמו קבלות וחשבוניות.
• לצרף אסמכתאות להכנסה שלפני התאונה, לצורך התשלומים החודשיים לצורכי מחיה.
• לפרט את בני המשפחה שפרנסתם על הנפגע, אם נטען לצורכי מחייתם.
• לשמור העתק מלא של מה שנשלח ושל כל תשובה.

שלב שני: בקשה לבית המשפט

לפי סעיף 5א(א), אם עברו 60 ימים מיום שהוגשה הדרישה והדורש לא קיבל את התשלום, הוא רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לתשלום תכוף, אף בנפרד מהתביעה העיקרית בשל אותה תאונה.

סעיף 5א(ב) קובע שהבקשה מוגשת לבית משפט השלום שיש לו סמכות מקומית לדון בעניין, אבל אם כבר הוגשה התביעה העיקרית לבית משפט שלום מסוים או לבית משפט מחוזי, הבקשה תוגש לאותו בית משפט.

לפי סעיף 5ב(א), אם בית המשפט סבור שלכאורה המבקש זכאי לפיצויים לפי החוק, הוא רשאי להחליט שישולם לו תשלום תכוף. המבחן הוא לכאורי, בהתאם לשלב המוקדם של ההליך. סעיף 5ג מוסיף שההחלטה בבקשה לתשלום תכוף אינה מהווה מעשה בית דין לגבי התביעה העיקרית.

המועד האחרון להגשת התביעה העיקרית

כשבית המשפט מחליט על תשלום תכוף, הוא קובע בהחלטה מועד אחרון להגשת התביעה העיקרית. לפי סעיף 5ב(ב), אם התביעה העיקרית לא הוגשה עד המועד, התשלום התכוף נפסק מאותו מועד; ואם הוגשה ובוטלה, התשלום נפסק מיום הביטול.

החוק מבהיר שקביעת המועד אינה פוגעת בהוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות. כלומר, תשלום תכוף אינו מאריך את תקופת ההתיישנות. ראו המדריך להתיישנות.

ריבית פיגורים

סעיף 5ד קובע שחייב שלא שילם תשלום תכוף לפי דרישה במועד, ישלם על הסכום שהושהה הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 12% לשנה, מהמועד ועד יום התשלום בפועל, אלא אם בית המשפט מצא נסיבות המצדיקות שיעור נמוך יותר.

החוק מגדיר "מועד" לעניין זה: לגבי הוצאות ריפוי – 60 ימים מקבלת הדרישה; ולגבי התשלומים החודשיים – היום שקבע בית המשפט כמועד התשלום החודשי. זו אחת הסיבות לתעד היטב את מועד קבלת הדרישה.

הגבלות: שישה חודשים ושנתיים

סעיף 5ה קובע שתי מגבלות:

• אחרי שבית המשפט נתן החלטה בבקשה, הוא לא ייזקק לבקשה נוספת או לבקשה לשינוי ההחלטה אלא אם עברו שישה חודשים מההחלטה הקודמת והנסיבות השתנו במידה המצדיקה החלטה חדשה.
• בית המשפט לא יפסוק תשלום תכוף בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה.

בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופות האלה. לכן, כשהתיק צפוי להימשך, תכנון נכון של העיתוי ושל התשתית הראייתית לבקשה חשוב.

הסיכון: זכות חזרה

תשלום תכוף אינו מתנה. סעיף 5ז קובע שאם התביעה העיקרית נדחתה אחרי ששולם תשלום תכוף, או בנסיבות שבהן התשלום נפסק לפי סעיף 5ב(ב), הנתבע זכאי להחזר התשלום ממי שאחראי לנזק לפי כל דין או מהקרן (קרנית). הדין דומה לגבי סכום ששולם כתשלום תכוף ועולה על הסכום שנפסק בתביעה העיקרית.

אם הקרן שילמה או החזירה תשלום כזה, יש לה זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק לפי כל דין. כספים שיש להחזיר מוחזרים בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. לכן, לפני שמבקשים תשלום תכוף בסכום גבוה, כדאי להעריך באופן מפוכח את סיכויי התביעה העיקרית ואת היקפה.

איך זה מתחבר לחוות הדעת הרפואית

בשלב הבקשה לתשלום תכוף בית המשפט בוחן זכאות לכאורית, והתיעוד הרפואי שכבר קיים משמש בדרך כלל כאסמכתה לצרכים הנטענים. בהמשך, בתביעה העיקרית, בית המשפט ממנה ככלל מומחה מטעמו לפי סעיף 6א לחוק. על כך ראו מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות פלת״ד. אם נקבעה לנפגע דרגת נכות לפי דין אחר בשל אותה תאונה לפני שמיעת הראיות, סעיף 6ב קובע שהקביעה תחייב גם בתביעה לפי החוק, אלא אם בית המשפט התיר להביא ראיות לסתור מטעמים מיוחדים.

רשימת בדיקה

1. לזהות את המבטח בביטוח החובה הרלוונטי, או לבדוק אם התיק מתאים לקרנית.
2. לרכז אסמכתאות להוצאות ולהכנסה שלפני התאונה.
3. לשלוח דרישה בכתב בדרך שמאפשרת להוכיח קבלה, ולרשום את התאריך.
4. לעקוב אחר מניין 60 הימים.
5. אם לא שולם – לשקול בקשה לבית המשפט המוסמך.
6. לעקוב אחר המועד שבית המשפט קבע להגשת התביעה העיקרית, ואחר תקופת ההתיישנות.

תשלום תכוף ותלויים

המנגנון אינו מיועד רק לנפגע עצמו. סעיף 5(א) מגדיר "תלויים" כמי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין, כלומר בן זוג, הורה וילד של מי שנפטר עקב עוולה. כשהנפגע נפטר, התשלומים החודשיים יכולים להיות מיועדים לצורכי מחייתם של התלויים. גם במקרה כזה הדרישה צריכה להיות בכתב ומלווה באסמכתאות לצרכים הנטענים.

תשלום תכוף ומסלולים מקבילים

תאונת דרכים יכולה להיות גם תאונת עבודה, למשל כשהנפגע היה בדרכו לעבודה או נהג במסגרת עבודתו. במקרים כאלה ייתכן שהנפגע זכאי גם לגמלאות מהביטוח הלאומי. החוק מתייחס לכך בעקיפין: בסייג של סעיף 5(ד) נקבע שהסייג בעניין שירותי בריאות לא גורע מחובת התשלום לגבי מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מבקש בטופס התביעה לדמי פגיעה לצרף בתאונת דרכים אישור משטרה, העתק מההודעה לחברת הביטוח והעתק מתעודת ביטוח החובה. ראו המדריך לתאונות עבודה.

כשמתנהלים כמה מסלולים במקביל, כדאי לנהל רישום מסודר של כל תשלום שהתקבל, מאיזה גורם ובעד איזו תקופה. בסוף ההליך התשלומים האלה עשויים להיות רלוונטיים לחישוב הפיצויים, וטבלה מסודרת חוסכת מחלוקות.

שאלות שבית המשפט עשוי לבחון

כיוון שבית המשפט בוחן זכאות לכאורית, הבקשה צריכה להראות, ברמה הנדרשת בשלב הזה, שהאירוע הוא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, שהמבקש נפגע בה, ושהמשיב הוא מי שחייב בפיצויים. לצד זה יש להראות את הצרכים: ההוצאות שהוצאו בפועל, ההכנסה שלפני התאונה ופגיעתה, וצורכי בני המשפחה. בקשה שמגובה במסמכים מסודרים מקלה על ההכרעה. המדריך אינו מתאר את סדרי הדין המפורטים, שנקבעו בתקנות, ויש לבדוק אותם בנוסחם העדכני.

דוגמה להמחשה בלבד

נניח נפגע שכיר שנפגע כהולך רגל, נעדר מעבודתו כמה חודשים ונשא בהוצאות שלא כוסו בסל הבריאות. עורך הדין שלו מזהה את מבטח החובה של הרכב, שולח דרישה בכתב עם קבלות ותלושי שכר מהחודשים שלפני התאונה, ורושם את תאריך הקבלה. אם בתום 60 הימים לא התקבל תשלום, ניתן לשקול בקשה לבית משפט השלום המוסמך. אם בית המשפט מחליט על תשלומים חודשיים, הוא קובע גם מועד אחרון להגשת התביעה העיקרית, וצריך לעמוד בו כדי שהתשלומים לא ייפסקו. הדוגמה כללית ונועדה להמחיש את סדר הפעולות בלבד; כל תיק נבחן לפי נסיבותיו.

מונחים בקצרה

• תשלום תכוף – הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים לפי סעיף 5(ב), המשולמים כחלק מהפיצויים.
• דרישה – פנייה בכתב לחייב, כפי שנקבע בתקנות; ממועד קבלתה נמנים 60 הימים.
• תביעה עיקרית – התביעה ליתר הפיצויים בשל אותה תאונה.
• הכנסה מרבית – שילוש השכר הממוצע במשק, כהגדרתה בסעיף 4(א)(1).
• הקרן – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית), שהוקמה בפרק ג׳ לחוק.

מה המדריך אינו מכסה

המדריך אינו מתאר את התקנות שנקבעו מכוח סעיף 5ו לחוק – סדר הדין המיוחד בבקשה לתשלום תכוף וההגדרות של "צורכי מחיה" ו"צורכי סיעוד" – וגם לא את הפסיקה שפירשה את הסעיפים. לפני הגשת דרישה או בקשה יש לעיין בנוסח העדכני של התקנות ולהתייעץ עם עורך דין, משום שפרטים טכניים כמו אופן ההגשה והמסמכים הנדרשים עשויים להכריע בבקשה.