תביעה לקרנית: כשאין מבטח שאפשר לתבוע אחרי תאונת דרכים

מדריך משפטי כללי · נפגעים ועורכי דין · עודכן 24.10.2026 · כ־8 דקות קריאה

ברוב תאונות הדרכים הנפגע מקבל פיצוי ממבטח החובה של הרכב. אבל יש מצבים שבהם אין מבטח שאפשר לפנות אליו: הנהג ברח ולא זוהה, לרכב לא היה ביטוח, או שחברת הביטוח עצמה נקלעה לקשיים. לשם כך הקים חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, המוכרת בשם "קרנית".

המדריך מסביר מתי קרנית מפצה, מה מעמדה, מה קורה כשהנפגע נהג ברכב לא מבוטח, ומה כדאי לבדוק לפני שמגישים תביעה. הוא מבוסס על נוסח פרק ג׳ לחוק ועל המידע שבאתר קרנית, ואינו עוסק בשאלות רפואיות.

מהי קרנית

סעיף 10 לחוק מקים את הקרן, וסעיף 11 קובע שהיא תאגיד וגוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה. סעיף 13 קובע שהנהלתה בידי מינהלה של שבעה חברים שממנה שר האוצר. סעיף 14 מורה על התקנת תקנון לקרן, ובו הוראות על פעולותיה ועל הנוהל בהגשת תביעות; התקנון פורסם כ"תקנון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תשל״ו–1976".

לפי אתר קרנית, משרדי הקרן נמצאים במגדל לוינשטיין, דרך מנחם בגין 23 בתל אביב, ובאתר מוצעים שירותים מקוונים, ובהם "איתור מבטח לרכב" ו"הגשת תביעה". פרטי הקשר המעודכנים מופיעים באתר עצמו.

באילו מקרים קרנית מפצה

סעיף 12(א) מגדיר את תפקיד הקרן: לפצות נפגע שזכאי לפיצויים לפי החוק ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:

1. הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע – למשל נהג שפגע וברח ולא זוהה.
2. אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח, או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה. החוק מוסיף שההוראה לא חלה לגבי נפגע שאינו ישראלי שנהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין־לאומי.
3. למבטח מונה מנהל מורשה בהוראת הממונה על שוק ההון בשל כך שאינו יכול לקיים את התחייבויותיו, ושר האוצר אישר כי מן הראוי שהקרן תפעל.
4. המבטח נמצא בפירוק.

סעיף 12(ב) קובע שבמקרים האלה הנפגע זכאי לקבל פיצויים מהקרן כשם שהיה זכאי לקבל ממבטח, והקרן חייבת לשלם לבית החולים את הוצאות הטיפול בנפגע כשם שמבטח חייב לפי פקודת הביטוח. כלומר, קרנית נכנסת לנעלי המבטח, וזכויות הנפגע מולה דומות לזכויותיו מול מבטח.

נפגע שנהג ברכב לא מבוטח

סעיף 7(5) לחוק שולל פיצויים ממי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח לא כיסה את שימושו ברכב. אבל סעיף 7א יוצר חריג חשוב: מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או המחזיק בו, ללא ביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו, ולא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שיידע, זכאי לתבוע פיצויים מהקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).

דוגמה כללית להמחשה: עובד שקיבל מהמעסיק רכב לנסיעה, והתברר אחר כך שפוליסת החובה לא כיסתה אותו כנהג. אם לא ידע ולא היה סביר שיידע, ייתכן שיוכל לתבוע את קרנית. ההכרעה תלויה בנסיבות ובראיות, ובעיקר בשאלה מה ידע הנוהג ומה היה סביר שיידע.

תלויים

סעיף 7ב קובע שתלויים בנפגע זכאים לתבוע פיצויים לפי החוק גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לפי סעיף 7, ואם הם תלויים במי שנפגע כשנהג ללא ביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות, הם זכאים לתבוע מהקרן. זו הוראה חשובה למשפחות של מי שנהרג בתאונה כשנהג ללא ביטוח.

איתור המבטח של רכב

לפני שמגיעים למסקנה שאין מבטח, צריך לבדוק. סעיף 15א1 לחוק קובע שהקרן תמסור מידע שקיבלה בדבר שם המבטח של רכב ומספר הפוליסה, לפי מספר הרישוי, לנפגע או לגוף שייקבע, לפי בקשה שבה מצוין שהמידע נדרש לשם מימוש זכויות בקשר לתאונת דרכים. האופן והתנאים נקבעו בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מסירת מידע מהקרן), התש״ע–2010. באתר קרנית מוצע שירות מקוון של "איתור מבטח לרכב".

המשמעות המעשית: גם כשהנפגע אינו יודע מי ביטח את הרכב, מספר הרישוי מאפשר לברר זאת. רק אם מתברר שאין ביטוח, או שהנהג אינו ידוע, קרנית היא הכתובת.

תשלום תכוף מקרנית

מנגנון התשלום התכוף שבסעיף 5 לחוק חל על "מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה", וכאמור קרנית חבה כלפי הנפגע כשם שמבטח היה חב. סעיף 5ז עוסק גם בזכויות החזרה של הקרן בהקשר של תשלום תכוף: אם שולם תשלום תכוף והתביעה העיקרית נדחתה, או שהתשלום נפסק, הנתבע זכאי להחזר ממי שאחראי לנזק לפי כל דין או מהקרן, ולקרן עצמה יש זכות חזרה על התובע או על מי שאחראי לנזק. ראו המדריך לתשלום תכוף.

זכות החזרה של מי ששילם

סעיף 9 מגביל את זכות החזרה של מי ששילם פיצויים לפי החוק, אך מאפשר לחזור על מי שאינו זכאי לפיצויים לפי סעיף 7, על מי שאין לו ביטוח מתאים (למעט מי שהיה לו ביטוח שנתי שתוקפו פג תוך 30 יום לפני התאונה), ועל בעל רכב או מחזיק כאמור בסעיף 7א. חבותם במקרה כזה היא לפי פקודת הנזיקין. כלומר, נהג או בעל רכב שלא ביטחו את הרכב עלולים למצוא את עצמם חייבים להחזיר סכומים משמעותיים. זו אחת הסיבות לכך שביטוח חובה תקף הוא עניין מהותי ולא רק טכני.

תאונות באזור ובשטחי האחריות הפלסטינית

סעיף 12 כולל הוראות מיוחדות לתאונות שאירעו באזור, בשטחי האחריות הפלסטינית או ב"אזורים" כהגדרתם בחוק. בין היתר, הקרן משלימה לנפגע ישראלי שנפגע שם, כשהחבות אינה מכוסה בפוליסה של מבטח, את ההפרש בין הפיצויים שהיה זכאי להם אילו אירעה התאונה בישראל לבין הפיצויים שהוא זכאי להם לפי הדין במקום התאונה. הקרן רשאית גם לייצג נפגע ישראלי, לפי ייפוי כוח, מול מבטח או קרן מהאזור או משטחי עזה ויריחו. מדובר בהסדרים מורכבים, ובתיקים כאלה כדאי לבדוק את נוסח הסעיף במלואו.

כשהמבטח נקלע לקשיים

המקרים של מינוי מנהל מורשה או פירוק של מבטח נדירים, אבל כשהם קורים הם משפיעים על נפגעים רבים. סעיפים 12א ו־12ב קובעים שבמקרים כאלה רואים את הקרן כנושה של המבטח לגבי סכום החבות, וזכויות המבטח כלפי מבטח המשנה לגבי המקרה עוברות לקרן. מבחינת הנפגע, העיקר הוא שהוא זכאי לפיצוי מהקרן כשם שהיה זכאי מהמבטח.

מה כדאי לאסוף לפני פנייה לקרנית

• פרטי התאונה: תאריך, שעה, מקום ותיאור, וכן פרטי עדים אם יש.
• דוח או אישור משטרה, ובמקרה של פגע וברח – תיעוד של התלונה ושל הניסיונות לזהות את הרכב.
• מספר הרישוי של הרכב המעורב, אם ידוע, ותוצאות הבירור מול מאגר המבטחים.
• אם הנפגע נהג ברכב לא מבוטח – ראיות להיתר שקיבל מהבעלים ולמה שידע או לא ידע על הביטוח.
• תיעוד רפואי ראשוני ואסמכתאות להוצאות ולהכנסה, לצורך תשלום תכוף ותביעה עיקרית.
• במקרה של מוות – מסמכים על התלויים.

מועדים

תביעה לפי החוק, גם מול קרנית, כפופה ככלל לתקופת ההתיישנות הכללית. לעניין זכויות החזרה של הקרן, סעיף 5ז(ב) קובע שיראו את היום שבו שולם או הוחזר תשלום כיום שבו נולדה עילת התובענה. ראו המדריך להתיישנות.

קרנית ומומחה רפואי

גם בתביעה נגד קרנית חל סעיף 6א לחוק, שעוסק במינוי מומחה מטעם בית המשפט. הצדדים אינם רשאים, ככלל, להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון אלא ברשות בית המשפט. ראו מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות פלת״ד.

דוגמאות להמחשה בלבד

• פגע וברח: הולכת רגל נפגעה מרכב שנמלט מהמקום, והמשטרה לא איתרה אותו. הנוהג האחראי אינו ידוע, ולכן המקרה נכנס לסעיף 12(א)(1). התלונה במשטרה והתיעוד של החקירה הם מסמכים מרכזיים בתביעה.
• רכב לא מבוטח: נוסע ברכב שלא היה לו ביטוח חובה נפגע בתאונה עצמית. אין מבטח שאפשר לתבוע, ולכן קרנית היא הכתובת לפי סעיף 12(א)(2), ולקרנית עשויה להיות זכות חזרה על הנהג ועל הבעלים לפי סעיף 9.
• נוהג בהיתר: אדם נהג ברכב של חבר בהסכמתו, והתברר שהפוליסה לא כיסתה נהגים צעירים. אם לא ידע ולא היה סביר שיידע, ייתכן שיוכל לתבוע מקרנית לפי סעיף 7א.

הדוגמאות כלליות ונועדו להמחיש את מבנה החוק בלבד. התוצאה בכל תיק תלויה בעובדות ובראיות.

טעויות נפוצות

• להניח שאין ביטוח לפני שבודקים. לעיתים מתברר שיש מבטח, ואז התביעה צריכה להיות מופנית אליו.
• לא להגיש תלונה במשטרה במקרה של פגע וברח, או להגיש אותה באיחור. התיעוד של הניסיון לזהות את הרכב חשוב.
• לחשוב שסעיף 7א חל על כל מי שנהג ברכב של אחר. הוא חל רק כשהנהיגה הייתה בהיתר, והנוהג לא ידע ולא היה סביר שיידע שאין ביטוח מתאים.
• לשכוח את התלויים. סעיף 7ב מאפשר להם לתבוע גם כשהנפגע עצמו לא היה זכאי.
• להזניח את מועד ההתיישנות בזמן שמבררים את זהות המבטח.

מבנה ההליך בקווים כלליים

הנוהל בהגשת תביעות לקרן נקבע בתקנון הקרן, שפורסם ברשומות. באתר קרנית קיים גם שירות מקוון להגשת תביעה. אם התביעה אינה מסתיימת בהסכמה, הנפגע רשאי לפנות לבית המשפט כמו בתביעה נגד מבטח, ובית המשפט ממנה ככלל מומחה מטעמו לפי סעיף 6א לחוק. המדריך אינו מתאר את הוראות התקנון בפירוט, ויש לבדוק אותן בנוסחן העדכני לפני הגשת תביעה.

מונחים בקצרה

• הקרן – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שהוקמה בסעיף 10 לחוק.
• מנהל מורשה – מי שמונה למבטח בהוראת הממונה על שוק ההון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), בנסיבות שבסעיף 12(א)(2א).
• זכות חזרה – הזכות של מי ששילם פיצויים לגבות אותם ממי שהחוק מאפשר לחזור עליו, לפי סעיפים 5ז ו־9.
• תלויים – לעניין תשלום תכוף, מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין: בן זוג, הורה וילד.

לסיכום

קרנית אינה "פיצוי מופחת" אלא רשת ביטחון: כשאין מבטח שאפשר לתבוע בגלל אחד המצבים שבסעיף 12(א), הנפגע זכאי לקבל ממנה פיצויים כשם שהיה מקבל ממבטח. הצעדים הראשונים הם לברר אם באמת אין מבטח, לתעד את נסיבות התאונה, ולשים לב למועד ההתיישנות.